בגיל 26 עברתי משבר גדול בחיי - בן זוגי נפטר מסרטן כשאני בשבוע השישי להריוני. משבר זה הוביל אותי לחפש ולהבין דברים על החיים וגם קצת על המוות תוך כדי המסע לחיפוש תשובות למדתי שיש תוכנית אחת גדולה יותר שלא תמיד אנחנו יכולים להבין אותה שאנו נמצאים בתוך המשבר עצמו.

האובדן הגדול שחוויתי וחשבתי שלא אתגבר עליו לעולם הוביל אותי להיות לעזור לאנשים לצאת ממשבר.

​

בהרצאה נלמד:

• התכנית הגדולה היא טובה לא תמיד ניתן להבין זאת אבל כשמבינים קל יותר לקבל את תסריט חיינו ולהתפתח בו. 

• אנחנו השחקנים של חיינו והסיפור כתוב כבר מראש, איך נבחר לחיות את הסיפור זה כבר בחירה שלנו, ויש לנו את זכות הבחירה, אבל לדעתי זכות הבחירה היא האם לטעות ולסבול או להיות בקבלה ובאושר. 

• יש לקבל את המתרחש ולהודות על מה שיש. 

• כולנו רקמה אנושית אחת שלמה המחוברת בחיבורי חיבורים וסיפורי חיינו קשורים אחד בשני והדמויות שנפגוש בדרך לא סתם נקרות לדרכינו.

• אין מקריות בחיים.

• האהבה היא הדרך האושר הוא הסימן המטרה היא האור (משפט שלמדתי מד"ר נאדר האהוב והולך איתי בדרך).

​

היעוד שלי הוא להעביר הלאה את ההבנה שהתכנית הגדולה היא טובה, ולפעמים כשאנחנו נמצאים במשבר בחיינו אנחנו לא יכולים לראות את התמונה הגדולה, ולא מבינים איך ולמה משבר זה מתרחש בחיינו, אך אם נסכים לשחרר שליטה ואחיזה בכל דפוסיי חיינו ונקבל את המתרחש בהבנה ולא מתוך סבל או חוסר מזל וקורבנות נוכל לזרום עם מה שהחיים מביאים לנו ולגדול ולהתפתח ולהתקדם בתהליך ההשתלמות של הנשמה שלנו כאן ולממש את ייעודנו.

דרך הסיפור שלי כל אחד ואחת יוכל למצוא את עצמו בחייו ולהבין את תהליך ההשתלמות של הנשמה שלו ואת שיעורי החיים ולקבל כל משבר בהבנה לקבל את המתרחש ולהודות על מה שיש.

​

עלינו לקבל את עצמנו, להכיר בטוב הקיים בנו, לקבל את האחר, ללמוד לסלוח גם למי שפגע ולהבין "שאין בא בלי מביא" ועלינו לקחת אחריות על חיינו